קשר רנט א קאר בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפני תביעה על סך 25,088 ₪ בגין נזקי רכב עקב תאונה מיום 21.7.11.

1.נהג התובעת הצהיר כי לאחר שפנה ימינה והמשיך בנסיעה ישר בנתיב הימני, הבחין ברכב יוצא מנתיב חניה מימין אל עבר נתיב נסיעת הנהג. הנהג עבר לנתיב השמאלי, או אז נכנס רכב מבוטח הנתבעת שוב לנתיב נסיעת נהג התובעת, לנתיב השמאלי, כדי לבצע פניית פרסה אסורה. כך נחסם נתיב נסיעתו של נהג התובעת, הוא החל לבלום את רכבו והסיט אותו ימינה, אך ארעה התנגשות בין שני הרכבים. נהג התובעת אישר כי הבחין באיתות ברכב הנתבעת באופן פתאומי, האיתות המשיך גם לאחר שרכב הנתבעת יצא מהחניה לנתיב הימני, ואז המשיך לעבור גם לנתיב השמאלי. הנהג הצהיר כי נסע במהירות 40-50 קמ"ש.

2.נהג הנתבעת טען כי נסע בנתיב הימני. על מנת לפנות שמאלה לתחנת דלק, אותת ועבר לנתיב השמאלי, לאחר שהבחין ברכב התובעת ב"מרחק עצום" ממנו. לפתע פגע בו רכב התובעת. נהג הנתבעת הכחיש כי יצא ממקום חניה מימין וחלף על פני שני נתיבים לשם פניה שמאלה. הנהג הצהיר כי הפניה שמאלה מותרת באותו מקום, אך פניית פרסה אסורה והוא ממילא לא ביקש לעשות כן.

ב"כ התובעת טען כי גירסת נהג הנתבעת, כי הבחין ברכב התובעת במרחק רב והלה לבסוף פגע בו, איננה הגיונית. יש לקבל את גירסת נהג התובעת ואין לייחס לו רשלנות תורמת לאחר שניסה להימנע מהתרחשות התאונה, תוך הסטת הרכב ימינה.

4.ב"כ הנתבעת טען כי עדות עד הנתבעת היתה אמינה והתובעת לא הביאה ראיה כי הפניה שמאלה אסורה. נהג התובעת, גם לשיטתו, לא שמר מרחק מספיק ולא נסע באופן זהיר.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי כדלקמן:

נהג התובעת מסר כבר בהודעתו על מקרה הביטוח, ת/1, שניתנה ביום התאונה ממש, כי רכב הנתבעת עמד ופנה במפתיע לנתיב השמאלי. נהג התובעת תיאר לפרטים את אופן נסיעת נהג הנתבעת החל מעמידתו מימין, מעברו לנתיב הימני ולאחר מכן לנתיב השמאלי. נהג התובעת אף הצהיר בדבר האיתות ברכב הנתבעת ובדבר ביצוע המעבר מימין לשמאל באיטיות.

בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם נהג הנתבעת, נ/1, אשר לא ניתן ביום התאונה אלא בחודש אוגוסט 2011, לא נרשם אלא כי רכב שנסע מאחורי רכב הנתבעת פגע בו. באותו טופס לא פורטו נסיבות התרחשות התאונה עליהן העיד עד הנתבעת.

זאת ועוד, אשת נהג הנתבעת, אשר על פי הצהרתו נוכחה בזמן התאונה, לא הובאה לעדות מטעם הנתבעת.

6.מכל מקום, הגם שבטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם נהג הנתבעת צוין כי נהג התובעת פגע ברכב הנתבעת מאחור, הרי נהג הנתבעת אישר בעדותו כי: "פתאום הוא הגיע כשאני עובר מנתיב לנתיב". היינו, שני הנהגים מאשרים כי נהג הנתבעת ביקש לעבור מהנתיב הימני לנתיב השמאלי (בין אם כדי לבצע פניה שמאלה או פניית פרסה. ולענין שאלת האפשרות לבצע פניית פרסה במקום, לא הובאה בפני ראיה אובייקטיבית כלשהי). משכך, מחובת נהג הנתבעת לוודא, בטרם יעבור לנתיב השמאלי, כי הדרך פנויה וכי אין בנסיעתו שמאלה כדי לסכן רכבים אחרים העוברים במקום.

לא מסתבר בעיני, כהצהרת נהג הנתבעת, כי הבחין ברכב התובעת "במרחק עצום", כהצהרתו, "במרחק של כמה קילומטר" ועם מעברו לנתיב השמאלי תתרחש התאונה. יש עוד לזכור, כי נהג התובעת הצהיר כי הגיע לנתיב הנסיעה לאחר שפנה קודם לכן ימינה ומכאן מסתבר כי לא נסע במהירות כה גבוהה, כפי שמייחסת לו הנתבעת.

7.יחד עם זאת, נהג התובעת אישר כי עדיין פעל פנס האיתות ברכב נהג הנתבעת, ומכאן, היה עליו להתאים את מהירות נסיעתו בהתאם ולהאט על מנת לוודא כי נהג הנתבעת סיים את המעבר לנתיב השמאלי. אמנם נהג התובעת הצהיר כי מאחר שאסורה פניה שמאלה במקום, לא סבור היה כי נהג הנתבעת ימשיך ויעבור לנתיב השמאלי. יחד עם זאת, גם נהג התובעת הצהיר כי מעברו של נהג הנתבעת את שני הנתיבים שמאלה, היה בנסיעה איטית יחסית. על אף זאת הצליח נהג התובעת, כהצהרתו, "לתמרן" ולעבור מהנתיב הימני לשמאלי ושוב לסטות ימינה. סבורני כי היה עליו להאט את מהירות נסיעתו משהבחין בסטיית נהג הנתבעת שמאלה, ובכך יש משום רשלנות תורמת מצידו להתרחשות התאונה.

8.בנסיבות אלה, אני קובעת כי נהג הנתבעת אחראי להתרחשות התאונה.

אני מוצאת לייחס לנהג התובעת, בנסיבות המקרה דנן, רשלנות תורמת בשיעור 20%.

9.באשר לנזקים הנתבעים, התובעת צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי.

10.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך 20,070 ₪.

הסכום האמור ישא הפרשי הצמדה מיום 24.7.11, בתוספת אגרת המשפט כפי ששולמה, הוצאות עד התובעת כפי שנפסקו בסך 300 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,400 ₪.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.